מיי ג'יא וו

כאן בהאנגג'ואו, חבוי בין הגבעות שממערב לאגם המערבי, שוכן הכפר מיי ג'יא וו. אם תביטו סביב על העמק, תוכלו לראות טרסות המטפסות במעלה המדרונות לכל עבר. הטרסות הללו נטועות בשיחי תה, מה שהופך את הכפר לאחד ממוקדי הייצור המרכזיים של תה לונגג'ינג מקורי מהאגם המערבי, המוכר גם כתה ירוק "באר הדרקון".

הכפר ניצב בפינה נסתרת זו שבין הגבעות כבר למעלה משש מאות שנה, ומקורו בהתיישבות של משפחות ששם משפחתן היה מיי. במשך דורות התנהלו כאן חיי היומיום לפי מקצב גידול התה. הגבעות שמסביב מעניקות מחסה לשיחים, בעוד שהערפל והאדמה המקומיים יוצרים את המיקרו-אקלים הייחודי שתה הלונגג'ינג זקוק לו כדי לשגשג.

התקופה התובענית ביותר בשנה מגיעה עם קטיף האביב, ובמיוחד לפני פסטיבל צ'ינגמינג בתחילת אפריל. זהו הזמן שבו הפועלים קוטפים את ניצני התה הרכים והראשונים, כולם בעבודת יד בלבד. מיד לאחר הקטיף, העלים מובאים הישר אל הכפר כדי לקלות ולשטח אותם בווקים חמים מברזל. טכניקת הקלייה הידנית המסורתית הזו היא שמעניקה ללונגג'ינג את צורתו השטוחה והייחודית, את צבעו הירוק הבהיר ואת ניחוחו הקלוי.

במאה העשרים ביקר ראש הממשלה ג'ואו אנלאי במיי ג'יא וו חמש פעמים, דבר שסייע להעלות את הכפר על המפה כמוקד של תרבות התה הסינית.

כיום, רבים מבתי הכפר משמשים כבתי תה בניהול משפחתי. המקומיים מעבדים כאן את יבוליהם וחולטים את התה הטרי שנקטף בכוסות שקופות עם מים חמים, כך שתוכלו להתבונן בעלים הנפתחים ומתפשטים תוך כדי חליטה.

הצגה על המפה